<h1>ראבי"ה סימנים תע"א—תע"ב</h1>
<h2>דף לז.</h2>
ויוצאין במצה נאה שבפריסה אין חוטין נמשכין הימנה. והיכא דאפה מצה על ארעא וקא מנטר(א) ל(י)ה נפיק ב(י)ה ידי חובתיה כדאמרינן בברכות [בפרק כיצד מברכין ל"ח ע"א] מר זוטרא קבע סעודתא עליה ומברך עליה המוציא ושלש ברכות, ואמרינן התם דאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח דלחם עוני כתיב. כתב בהלכות גדולות ואי אפיה על טפקא נפיק ידי חובתיה. והיכא דבעי לטגן העיסה על מחבת בשמן בשאר ימות הפסח מותר. והיכי עביד לה, מרתיח את המחבת תחילה באש עד שתתלבן בשלהבת יפה ואחר כך נותן בה את העיסה, [ומטגנה בשמן ומותר, לפי שאין לה פנאי להחמיץ. אבל אם נתן את העיסה] ואחר כך הרתיח את המחבת אסור. ואין אפיה עצמה במחבת מותר עד שירתיח ואחר כך ידביק. [דכך] שדר כהן צדק ריש מתיבתא.
